גישור

לבן זוג הרוצה להתגרש כמה אופציות לפעולה כאשר הנפוצות מביניהן הן:

פניה לעורך דין ובאמצעותו לבית המשפט או לבית הדין הרבני והגשת תביעה נגד בן הזוג, או פניה לגישור.

אני רוצה להציע לכל זוג השוקל גירושין לפנות לגישור כאופציה הראשונה לפני כל אופציה אחרת. 

כאשר בני הזוג פונים לגישור הם בעצם זוכים בכל היתרונות של קיום הליך גישור ובעצם מאפשרים לעצמם לשתף פעולה במקום לריב זה עם זה. שיתוף פעולה זה הוא לא פשוט אך הוא הכרחי במיווחד לבני זוג הממשיכים להיות הורים לילדיהם המשותפים. ההורות המשותפת מחייבת שיתוף פעולה בין ההורים. קל יותר וטבעי יותר לשתף פעולה בהורות כאשר הגירושין נעשו אף הם בשיתוף ולא במלחמה.

הליך הגישור מאפשר לבני הזוג לגשר על הפערים ביניהם בצורה המאפשרת להם להמשיך להיות הורים ביחד לילדיהם. יתכן ובעצם בני הזוג בכלל לא רוצים יותר לשמוע אחד מהשני ולדבר אחד עם השני אך ברגע שהם הורים אין להם ברירה ועדיף ליצור דרך של דיבור ותקשורת ביניהם לטובת המשך ההורות המשותפת מאשר דרך של ריב ומדון אשר רק יקשה עליהם למלא את תפקידם כהורים.

הליך הגישור עדיף גם לבני זוג אשר ילדיהם כבר בוגרים וכבר לא נמצאים בבית. גם במקרה הזה בני הזוג ימשיכו להיפגש בשמחות משפחתיות, ימשיכו לתמוך בילדיהם בכל דרך אפשרית וימשיכו להיות שם בשבילהם ולכן עדיף שתהיה ביניהם תקשורת ושיתוף פעולה.

בני זוג שאין להם ילדים ירוויחו אף הם מדרך של גישור מכל הסיבות המנויות בדף של יתרונות גישור.

פרויקט המהו"ת הינו פרויקט בו החלו בתי המשפט לפני כשלוש שנים. בפרויקט זה מפנה בית המשפט תיקים מסוימים לפגישת מהו"ת לפני שהתביעה מתחילה להתברר לפניו. פגישה זו היא פגישת חובה והצדדים, בניגוד לעורכי הדין, מחויבים להגיע אליה.

מטרת הפגישה לנסות ולראות ולהעריך אם הסכסוך הוא כזה שניתן לגשר בין הצדדים ולהביא אותם להסכמה מחוץ לכתלי בית המשפט.

נסיון זה לא פוגע בהליך המתקיים בבית המשפט וממילא עד שהדיון הראשון בתיק יתקיים יכולים הצדדים, אולי, לפתור את הסכסוך ביניהם באמצעות המגשר.

קיימת אפשרות לקיים את הגישור בעזרתם של שני אנשי מקצוע שונים הבאים יחד על מנת לעזור לבני הזוג להגיע להסכמות בצורה הטובה ביותר.

אחד מאנשי המקצוע הוא עו"ד, כמובן, ואיש המקצוע השני הוא מישהוא או מישהיא  מהתחום הטיפולי.

אני עובדת במשותף עם מספר אנשי מקצוע כאשר המטרה היא להרחיב את הכלים הניתנים לבני הזוג המתמודדים עם המשבר ואשר צריכים בתוך המשבר ובתוך המקום בו הם נמצאים להגיע להסכמות עם הצד שאיתו הם בסכסוך.

אני מוצאת שהמצאותו של איש טיפול יחד איתי בתהליך מביא לתוצאות טובות מאד ועוזר להגיע להחלטות משותפות על אף כל הקושי הכרוך בכך.

בדרך הזאת יש מענה מיידי למצוקות שונות שעולות תוך כדי הגישור, לרבות מצוקות של הילדים, ושל המשפחה המורחבת, והסתכלות אחרת על כל המערכות הנושקות לבני הזוג.

במקרה כזה אתם נהנים מייעוץ והכוונה של שני אנשי מקצוע באותו זמן.

גישור כזה יכול להתאים במיוחד לבני זוג אשר יש ביניהם מטען רגשי מאוד גדול ונפיץ ונטיה להגרר להאשמות ולכעסים אשר אינם עוזרים להם ליישב את המחלוקת אלא רק מעמיקים אותה ומשרישים אותה. יתכן גם ואין הם מצליחים להסכים אפילו מהו טובת הילד/ים ומה נכון עבורו/ם.

כמו כן יש אפשרות להיעזר באנשי המקצוע על מנת לדעת כיצד ומתי לדבר עם הילדים ומה לומר להם.

אנשי מקצוע שאני עובדת איתם הינם מגשרים מוסמכים גם בענייני משפחה. והם:

1. פסיכולוגית ומטפלת משפחתית - מרית מורן צמרת

2. יועץ חינוכי ומאמן משפחתי - אשר עמיר



ישנם גם אנשי מקצוע שאני בקשרי עבודה איתם ואוכל להפנות אליהם לשם טיפול בנקודות מסוימות או להזמין אותם לפגישת גישור בנושא מסוים.

מדוע לפנות לגישור? במה עדיף גישור על כל דרך אחרת ליישוב הסכסוך?

1.  שיתוף פעולה: במקום לריב עם הצד השני אנחנו מנסים יחד, באמצעות המגשר, להגיע לפתרון שהוא הכי מתאים לשני הצדדים. לא פיתרון של מנצח מול מפסיד אלא פתרון שטוב ומתאים עד כמה שניתן לשני הצדדים. ההליך יביא אותנו לשיתוף פעולה ולא להמשך הריב. 

במקרים של גישור לגירושין בני הזוג לא תמיד חושבים על כך שהם בעצם חייבים להיות בקשר גם אחרי הגירושין, במיוחד במקרים בהם יש ילדים. במקום לסיים את הקשר לחלוטין, כפי שאולי בני הזוג היו רוצים, הם בעצם רק משנים אותו. מבני זוג הם הופכים להיות "רק" הורים לילדים המשותפים אך גם בתפקידם זה עליהם לשתף פעולה ולהיות בקשר, לפעמים אף יותר ממה שהיו בזמן הנישואין. לאחר הגירושין יש הרבה יותר צורך בתיאום ובקביעת מועדים ובקביעת תפקידים לכל אחד מהצדדים. אי אפשר פשוט לסמוך על כך שהילד אמר להורה השני שיש אסיפת הורים או שיש תור לרופא אלא יש לתאם מי מההורים הולך ומי לוקח את הילד לרופא. נדמה לי שהרבה פחות ניתן להניח שהצד השני יעשה משהו שאנחנו מצפים שהוא יעשה מאשר בזמן הנישואין. ההפרדה בין ההורים ברורה יותר ולכן גם הצורך לתאם ולתקשר מודגשת יותר ודווקא סיום הקשר בצורה המאפשרת המשך דיבור עדיפה בהרבה ואף נחוצה יותר מאשר אם הקשר יסתיים בכך שהצדדים לא יכולים אפילו לדבר על הדברים החשובים והקשורים לילדים.

2.  הסתכלות קדימה: המטרה היא ברובה להביא את הצדדים לפתרון אשר הם יכולים להתקדם ממנו הלאה לעסוק בדברים החשובים להם באמת ולא בריב עצמו.  אין טעם בשלב שהוחלט להיפרד לחזור אחורה ולנתח מה קרה בקשר, מדוע הצדדים הגיעו לאן שהגיעו, מדוע מזוג אוהב ומלא ציפיות לעתיד משותף ורוד הגיעו לפירוד. יש מקום כמובן לענות על השאלות הללו אך יתכן שבשלב בו בני הזוג כבר הסכימו על פירוד שעדיף להתמקד בפירוד וכיצד לעשות אותו על הצד הטוב ביותר וכיצד להצליח לשתף פעולה ולא לשקוע בהאשמות ובניתוחים שלא יביאו את הזוגיות למקום טוב יותר אלא רק יסכנו את שיתוף הפעולה בין הצדדים.  כן יש חשיבות לעשות את הניתוח הזה כל אחד בשביל עצמו על מנת לא להגיע למצב הזה שוב ועל מנת להשתחרר ממה שהיה ולהתקדם לדברים טובים יותר אך הזמן והמקום איננו בגישור אלא בטיפול שכל אחד מבני הזוג יעשה עם עצמו. הליך הגישור נועד להצעיד את בני הזוג קדימה ולא להביט אחורה.

3.  קבלת החלטות:  הצדדים הם אלה שמחליטים מה תהיה תוצאת הסכסוך ולא צד שלישי. המגשר איננו שופט ואיננו בורר ואין לו סמכות להחליט עבור הצדדים מה טוב להם או מה הם צריכים לעשות או כיצד עליהם לנהל את חייהם הנפרדים ואפילו לא כיצד הם ינהלו את ההורות המשותפת שלהם. הצדדים הם אלה שמחליטים מה יהיה הפתרון ומה עדיף להם. המגשר עוזר להם למצוא את הפתרון ולחשוב על היתרונות והחסרונות של ההצעות שעולות אך הם אלה שמחליטים. המגשר גם יעזור להם לחשוב על מה בכלל הם צריכים להגיע להסכמות אך עצם ההסכמות הם של הצדדים.

4.  קיום ההחלטות: הצדדים נוטים לקיים את ההסכמות אליהם הגיעו בעצמם הרבה יותר מאשר החלטות שאחר קיבל עבורם. הסיכוי של הסכם שהצדדים הגיעו אליו בגישור להתקיים הוא גדול מאוד. הצדדים הם אלה שחשבו על הפתרונות והסכימו להן ולכן הם נוטים לקיים אותם לאורך זמן וברצון הרבה יותר מאשר פתרונות שנכפו עליהם.

5.  עלות: עלות ההליך זול בהרבה מהליך בבית המשפט. 

6.  זמן:  בדרך כלל הליך גישור יגמר הרבה יותר מהר מכל הליך אחר ובמיוחד מהליך המתקיים בבית המשפט. הצדדים עצמם קובעים את קצב ההליך ואת מהירות ההתקדמות שלו כאשר התקדמות זו צריכה להתאים לשני הצדדים, וגם אם צד אחד יכול ורוצה להתקדם מהר יותר מהצד השני, טוב יעשה אם ימתין ויתאזר בסבלנות עד שהצד השני יכול להיות באותו מקום שבו הוא נמצא וכל זאת על מנת להבטיח את הצלחת התהליך.

הליך הגישור מתנהל כאשר בני הזוג נמצאים בחדר יחד עם המגשר.

היות ואחת מהמטרות של הגישור היא הגברת היכולת של הצדדים לתקשר אחד עם השני ולהגיע להסכמות הרי שהדבר נעשה בנוכחות של שני הצדדים. המגשר עוזר לצדדים "לשמוע" אחד את השני ולהבין את מה שנאמר ומה שהוצע ולא את מה שהם חושבים שהם שמעו.

הפגישות הם בדרך כלל בין שעה לשעתיים. ולרוב תוך כדי הפגישה המגשר עושה שימוש בטקטיקה של הפרדת הצדדים ושיחה קצרה עם כל צד על מנת לשמוע מאותו צד את הדברים שאולי אותו צד מעדיף לא להשמיע כאשר הצד השני נמצא בחדר. פגישות נפרדות אלה נערכות במסגרת פגישה משותפת על מנת לאפשר התקדמות מיידית במו"מ בין הצדדים, אך יתכן ופגישה נפרדת תתחיל או תסיים את הפגישה של אותו יום על מנת לייעל את הפגישה ולא ל"בזבז" את זמנו של בן הזוג הנמצא מחוץ לחדר בהמתנה גרידא.

יתכן ובמהלך הגישור יהיה צורך להתיעץ עם איש מקצוע נוסף, כגון: רו"ח או אקטואר או שמאי מקרקעין. התיעצויות אלה הינן חלק מן הגישור וההחלטות הנובעות מההתיעצות מהוות חלק מהסכמות הגישור. (שכר הטרחה של אנשים נוספים אלה אינו כלול כמובן בשכר הטרחה של המגשר ויש לשלם זאת ישירות מול בעל המקצוע).

הצדדים מעלים את הנושאים החשובים להם ושבהם לדעתם יש להגיע להסכמות והמגשר מוסיף עליהם לפי נסיונו ולפי דעתו. 

אורך התהליך הוא גמיש ותלוי בצדדים. אין התחייבות מראש למספר שעות מסוים וכל זוג יכול לקצר את הליך הגישור על ידי זה שיגיעו לכמה שיותר הסכמות ביניהם מבלי לערב את המגשר בכל נושא ונושא. יש אפשרות שהמגשר יתן לצדדים "שיעורי בית" - נושאים לחשוב עליהם ולנסות להגיע להסכמות, אפילו חלקיות, והכל על מנת לקצר את התהליך ולצמצם בשעות הגישור.

לאחר שהצדדים הגיעו להסכמות בנושאים הרלוונטים לסכסוך ביניהם מעלה המגשר את הדברים בצורה של הסכם משפטי, טיוטה ראשונה. על טיוטה זו עוברים הצדדים בנוכחות המגשר על מנת לבדוק ולהבין בשנית את כל ההסכמות להם הגיעו הצדדים. יתכן שהמגשר בבואו "לתרגם" את ההסכמות לשפה של הסכם לא דייק או הבין דבר מה אחרת ויש צורך לתקן את ההסכם ולעדכן אותו. יתכן גם וקריאת ההסכם בצורה המשפטית תאיר נושאים שעדיין במחלוקת ושהצדדים צריכים עדיין להסכים לגביהן. הליך המעבר על הטיוטה של ההסכם הינו עדיין חלק מהגישור.

בסוף התהליך חותמים הצדדים על ההסכם בפני המגשר אשר חותם אף הוא על הסכם ומגישים אותו לבית המשפט לאישורו.